בגרות במשפטים – האם זה
תורם לסיכויים להיות עורכי דין?

במהלך עשר השנים
האחרונות, הוכנסו לתכניות הלימודים בבתי ספר רבים ברחבי הארץ מקצועות שונים עליהם
נבחנים התלמידים בבגרויות, מקצועות אשר פעם היו נחלת המוסדות ללימודים גבוהים
בלבד. כך, ניתן למצוא כיום בבתי ספר תיכון רבים מגמות לימודים מעניינות דוגמת
חשבונאות, כלכלה, תעשייה וניהול, משפטים ועוד.

אפשרויות הבחירה
הרבות הן כמובן דבר מבורך מבחינת התלמידים והמערכת כולה, כאשר תלמידים שאפתנים
רבים בוחרים במקצועות מסוימים מתוך מחשבה ברורה על העתיד, ורצון להתמחות בתחום זה
באוניברסיטה לאחר השירות הצבאי.

כאשר כל כך הרבה
תלמידים פונים למשל למגמת משפטים בתיכון ונבחנים במשפטים בבגרות, מתוך כוונה ברורה
לפנות ללימודי משפטים בעוד כמה שנים, עולה השאלה – האם בגרות במשפטים תורמת לאותו
תלמיד ומעלה את סיכוייו להצליח בלימודי משפטים לתואר ראשון, ובמטרתו להפוך לעורך
דין בעתיד?

קשה לומר כמובן שמי
שלומד משפטים לבגרות יגדל להיות עורך דין, בדיוק כפי שלא ניתן לומר כי מי שלומד
חשבונאות בתיכון יגדל להיות רואה חשבון מומלץ בתל אביב. עם זאת, ללימודי מקצועות מסוימים אלו
בתיכון כן יש יתרונות עצומים עבור התלמידים המתעניינים בתחומים אלו. במקצועות
מסוימים בתיכון, דוגמת משפטים, כלכלה, חשבונאות וכד', נלמדים מושגי יסוד רבים
באותו תחום, והתלמידים זוכים להכיר עולם זה מבפנים לפני שהם נבחנים עליו בבגרות.
אין ספק כי כאשר מגיעים ליום הראשון בלימודי משפטים (או כל תחום לימודים אחר..) עם
כל הידע הבסיסי והכרת המושגים והתחום באופן כללי, קל הרבה יותר להתאקלם ולעמוד
בקצב הלימודים הגבוה של האוניברסיטאות או המכללות, לפחות קל הרבה יותר בהשוואה למי
שמגיע ללימודים ללא כל ידע או כרה של התחום.

אז מה המסקנה מכאן?
האם מי שרוצה להיות עורך דין או לפנות ללימודי משפטים בהמשך הדרך צריך לחשוב על זה
כבר מהתיכון ולעשות בגרות במשפטים? כלל וכלל לא. כאמור, בגרות במשפטים יכולה אולי
להקל על אותו תלמיד כאשר יחליט לפנות ללימודי משפטים בהמשך, אך כלל לא מדובר בחובה
כלשהי. מרבית הסטודנטים למשפטים כלל לא ידעו שיש כזה תחום, או מה הוא אומר, כאשר
היו בתיכון, והם עדיין לומדים משפטים לתואר ומצליחים בלימודיהם. הבגרות בתחום, במקרה
זה, היא רק בגדר בונוס...